אני צפה כל יום, ועוברת מרגע לרגע,
אך בסופו של חלום, מגלה שלא הייתי בו באמת.
כולם מדברים על זה, ואני הכי כזו שמדברת,
אבל לבד עם עצמי, אני יודעת שאין טעם להקשיב.
בחוץ יש הרבה אנשים שכבר מצאו איזו כנרת לצלוח,
ואותי משמחים רק רגעים קצרים של צחוק.

מקומי כבר מזמן לא היה כל כך לא בטוח כמו שעכשיו.
יודעת שיש לי את הכוח לבחור, אבל הפחד...
זה כתוב בכל הספרים, ואני הרי כל כך מודעת,
אבל הידיעה לא מובילה אותי לבחירות שעושות לי טוב.
מסביב כבר מתיישבים אנשים בתוך תיקייה עם שמם,
ואני שמחה רק מרגעים קצרים של צחוק.

על הסיבה האמיתית לעולם לא אצביע,
ואת הבסיס לכל רע אטמין במעמקי עולם בדיוני.
כולם בורחים בסופו של דבר, אני יודעת,
אבל הבריחה שלי היא למקום קבוע, וכבר קשה לי לראות שהוא מקום
לא בריא.
לידי כולם בונים קירות, מסביב לעצמם ולעוד מישהו,
ואני מוצאת את האושר ברגעים קצרים של צחוק.