|
יושבת שם בכיסא
ואתה יושב שם ממול
מרגישה כאילו אתה יוצא
ועליי לא מסתכל
העיניים מצטלבות
ראיתי אותך עוד מרחוק
והעיניים שלי נעלמות
מלחפש אותך כשהלכת רחוק
ואז הלב קפץ ולא ידע מה לומר
פשוט נפגשנו התחבקנו ולא ידעת מה לומר
הלכתי אחורה ממשיכה בענייני
עוסקת בכל דבר שלא יגרום לי ולך להביט
ושוב לראותך עומד שם ממול
וכשלפתע היינו באותו החדר
בלי לעשות שום דבר
לא ידעתי מה לומר
כשהסתכלת עליי מאיי שם
ושתקת ולא אמרנו כלום
וככה העברנו בלי מגע ובלי דיבור
סוג של התעלמות אחד מהשני
במשך יומיים שלמים
והייתה שנייה שרציתי לומר
שנפסיק עם כל הדרמה
שנדבר ותבין דברים שעברו והמשיכו הלאה
ואתה הלכת נסעת הרחק
ולא שמעתי ממך יותר מעבר ללב ריק. |
|
|
יום יבוא ולא
יתקנו לי את
הסלוגן שאני
כותב
ואל תראו אותי
ככה אני משקיש
מנסה
אבל הם חארות
חייבים להוסיף
את ההפחדה שלהם
:" ...רוזחמלו
רוצפשל ,ןויעל
חלשנ ךנגולס "
חארות
נראה אותם משנים
לי משהו בסלוגן
אני יושב פה על
המחשב עם שהם
משדרים אותו,
חארות
!@#$#%&&)@%@$%@#@@$%&$#%#$#!$#
יגאל. הרצליה.
1995 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.