|
ניצב על גבעול מצהיב -
כבר לא זקוף.
פעם היה -
לתפארת מרחב ונוף.
היום -
הרכין ראש
נכנע לאיתני הטבע
רוח סוררת וזועפת
פגעה בו.
רגע לפני -
אבקניו נישאו למרחקים
זרעיו נחים עתה
בבתולי שדה חרוש -
ממתינים.
תקתוק שעון לתזכורת -
והזמן אוזל.
מרחבים ושדות
מוריקים מגוון וצבע.
עליו טולטלו בזעף -
נחבטים בקרקע צחיחה.
באין סוכך ומגן מחמה יוקדת
עלי כותרת חיוורים -
נושרים אחד לאחד.
טיפה אחת של צוף
נותרה בודדה.
ממאנת להתאדות -
מתחפרת בענף גוסס
לשמור מצריבה נוספת.
כמו מבקשת לדחות ולדלג
על שלב שנחקק ונקבע בטבע
שואבת ויונקת -
מייחלת לחיים ופריחה.
הענף גווע-
לשווא לגם ולא רווה
נאחז באדמה בקועה
בכוחות אחרונים.
יודעת -
הירוק והפריחה לא לעד הם.
יודעת-
שלכת בפתח קמילה ונבילה בה.
פעם באביב-
הייתה כותרתו תפארת וגאווה.
סיום עונה וגורל בטבע-
הפרח שלי נכנע.
אי שם-
בתלם זר, זרע טהור ממתין
להשריש ולהנביט
דור פריחה חדשה.
פרח בר-
כבר לא שלי.
|
|
|
אני לא מבין למה
אנחנו צריכים כל
הזמן לשפר את
המפציצים שלנו.
מה כל האנשים
שהפצצנו עד
עכשיו התחילו
פתאום להתלונן?
לא זוכר איך
קוראים לו, היה
לו תפקיד צבאי
חשוב בריטניה,
אבל אין מה
להגיד - הבנאדם
צודק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.