|
מעת לעת
היו אנקותיי מחרישות לשאון הגאות
נהימת המים כמו
לוחשת לי
קום צא
כי תם הסתיו וגשמים גדולים
יבואו
מעת לעת הייתי
מציע לך את שיכר מילותיי
לפצוע לילותייך
לסמא תאוותייך
להיות לך הלבנה בלילות נטולי
מאורות |
|
|
- סליחה, אתה
מבין קצת
בבנקאות?
- קצת.
- אז מי פוביב?
עז רדוד מנסה את
מזלו עם בדיחה
פרטית
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.