|
מעת לעת
היו אנקותיי מחרישות לשאון הגאות
נהימת המים כמו
לוחשת לי
קום צא
כי תם הסתיו וגשמים גדולים
יבואו
מעת לעת הייתי
מציע לך את שיכר מילותיי
לפצוע לילותייך
לסמא תאוותייך
להיות לך הלבנה בלילות נטולי
מאורות |
|
|
אם אני אכתוב
סלוגן עם השם
שלי, אז מלא
אנשים יכנסו לדף
היוצר שלי, לא?
אחד שחשב שזה
שמאשר את
הסלוגנים פרייאר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.