|
בטיפות של נצח הזולגות מעיניי
מונחים כל אלו שאהבתי בחיי
הם זרמו לי בין האצבעות
חמקו לי, השאירו זכרונות
כמו אסירים מתוך הראש מנסים לברוח
לא אני לא מנסה, לא רוצה לשכוח
במאבק עם הזמן ועם המח
לא אתן לכם אותי לשכוח |
|
|
אני כל כך גאה
בג'וני
והפרעושים,
שמצליחים לזהות
כתיבת סלוגן
אישי כושל,
ומוסיפים "או
שלא" כבדרך
אגב.
מחיאות כפיים,
רבותיי!
-או שלא.
-שפרירית,
מצטערת לעמותת
האמת בסלוגנים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.