אוראל דות / בואו נלמד מחדש |
משהו תקוע בגרון ואלו אינן מילים יפות
ראש מסוחרר, עיניים נפוחות
אף אחד לא יכול להבטיח, אבל אולי מחר יהיה יותר טוב
אם יכולתי הייתי צורחת
הייתי רצה בחוף הים ומראה לעולם שהכל זה סתם.
מי באמת היה מאמין?
מי באמת היה מקשיב?
אנשים מפחדים
בני אדם מפוחדים
קושי להתמודד פנים מול פנים
לברוח מהכל תמיד זה אפשרי
ואתה לא כאן איתי
מתחבא כמו כל השאר, מחפש מפלט...
בואו ונלמד את המושג אהבה מחדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|