|
אתה מביא אותי לדמעות. בלי לחשוב. אני לא מסוגלת לשאת את זה
שההברות שנפלטות לך מהפה ומתחברות לחוטי מחשבה מפוזרים מביאות
אותי לידי דמעות. אלו דמעות של תסכול (שאתה לא רואה) בעיניים
שלי. אלו דמעות תסכול על הלחיים והחולצה. עצם הנוכחות שלך
הופכת אותי לאדם נוירוטי ולא יציב רגשית. אתה לוקח לי את
השליטה שאני זקוקה לה. אני פריקית חולת שליטה מאז שהחיים שלי
עשו תפנית בסגנון הטורנדו הגדול מ"הקוסם מארץ עוץ". רק שלי לא
היה קוסם להגיע אליו שירגיע לי את הפחדים, ולי אין נעליים
אדומות לנקוש בהן פעמיים ולעשות את הכל טוב. אני צריכה לקחת את
המושכות על החיים שלי, ואתה חושב שהן שייכות לך. אני עוד אשרוף
לך את הידיים, ובכלל אותך, אתה תראה. |
|
|
איבדתי את
הפופיק שלי
נכנסתי שנייה
לסופר, השארתי
אותו בחוץ
רק לשנייה!
והוא נעלם
אמרו לי שאח"כ
לוקחים אותם
למשחטות
פופיקים, ואז הם
מגיעים
לגן-פופיק.
אני לא יודעת אם
הפופיק שלי היה
מספיק טוב.
אז אם מישהו ראה
פופיק יפה, לא
בולט, בצבע
לבנבן- תודיעו
לי, אני נורא
דואגת
בעלת פופיק
במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.