אלבום תמונות, דלת שנפתחת ונסגרת.
מראות קשים מנשוא המרצדים מול העיניים,
אי אפשר להפסיק להביט.
דלת רגשותיי, כמו סכר שנפרץ.
נפרץ ולא מצליח להסגר. וגם כאשר
האלבום מזמן נסגר ונחתם,
אך בכל רגע, בכל מילה, משהו מחזיר אותי אל דפיו הקסומים
דפים של כאב נורא.
ותחנונים לעיוורון כללי לא עוזבים
הרצון לא להיות מסוגל עוד להביט,
לא להיות מסוגל להיזכר.
לא מסוגל להניע את ידית הסכר.
כי אינני מסוגל עוד, להניעה אחורית,
ולסגור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.