עופר רון / מולך |
החטא מאיר את כותפות הלילה
נאסף בחסות חשיכה של כתלי
מטיב בי כוח, רוחש שלא די לה
ומסיר את דם רחמה מידי.
לא אפול כאוב לבכי
לא שם שכינת נחלתי העגומה.
גאו בי פנייה כנהר ההולך ומתייבש
עת נזכרתי שהייתה לי על מנת לאהוב
והחטא דם על ידי אל ליבי ככובש
ברכיי לכפרותיי שמה אתן לה מכאוב.
אך היא פצועה, בודדה
וצילו בחיקה - שם שכינת נחלתי העגומה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|