סיון פניג / התבוננות |
לעתים אני מוריד אותו אל הארץ,
אך מכיר שאין בכך תועלת.
גם בשמים כבר אינני צופה באמונה,
אלא כדי לראות כוכב או תכלת.
עיני תרה אחר נקודה מעל האופק -
שם היא, תקוותי, נוגעת-לא-נוגעת בהמון החולף
ולכל האנשים נושקת בבדידות מעל.
חופשייה מהגשמה, מהתשה, מהגדרה,
ממסרים ומיעדים ששכחתי
היא חומקת שוב למקום אחר
ומותירה אותי מתבונן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|