1. היית רוצה שהאופי שלך, שההיסטוריה שלך, יהיו מורכבים יותר,
שלא יכללו סיפורים שכבר סופרו; אך מה אם הכל כבר סופר? ומה אם
המורכבות פשוט איננה שם וגם לא תהיה, שהתבניות המוכרות שלתוכן
נוצקת מזמן מפעילות אותך בניגוד גמור לגיוון שאתה מבקש, שלא
מצאת לו שם ועצם החיפוש גם הוא תבנית מוכרת?
וכך ההתאהבות. אין בה, לכאורה, דבר יוצא דופן או אפילו מסובך.
אך לו ביקשת לצאת מהמאמץ לרצות (הוא רודף אותך פחות ופחות, יש
להודות) ההתאהבות היא עולם ומלואו. כן, היא מייחדת.

2. אחד הדברים הראשונים שעלו לי בראש כשהבנתי שזה מה שאני
מרגיש, שהתאהבתי, היה מין מחשבה חולפת של פליאה, כאילו איך
הייתי מי שאני עד עכשיו בלי הרגש הזה. והיות שטבעה של ההתאהבות
הוא שבזמנה שלה היא נצחית וחובקת כל, היא פרצה במהירות לתוך
הזיכרון שלי וטישטשה אותו, כמשיבה לשאלה: אתה תמיד התאהבת, ומי
שלא מתאהב, איננו אתה.