קובי גורן / רסיס שנותר |
צליל נקישת הכוסות איננו דועך.
אך המבט כבר לא צלול.
רדוף.
מבט חטוף אל לובן קיר
וריחות שעודם מוכרים,
מגרים, מתריסים בכל.
איני עוד כתמול שלשום.
ורק טעמו של יין מר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|