דב וובר / בריאת העולם |
נשימות עמוקות וכבדות.
האור כבה בחדר
וכבר ישנים כולם.
את עוד ערה
מביטה בחושך וחושבת
על חיבוק עוטף.
אני בדיוק כמותך.
ושנינו יודעים
שכמו האצבעות
בציור של מיכלאנג'לו
לא נתמזג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|