|
ניתקה שרשרת
תקוות יום יבוא
והייתי שלכת בגנו,
הוא בגאונו ואני
ביגוני.
והייתי רוח סתיו
בין בדיו החשופים.
נשבתי ביניהם
והם עמדו אילמים.
אל תראני בשחור
ראני בכחול.
זועקות שתיקותיי ברוח |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.