[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה מוזר. זה מוזר מאוד.
זה התחיל מוזר וזה עדיין מוזר.

ראיתי אותך, וכולם אמרו לי שאין שום דבר, ושחבל, שלא מתאים ולא
כדאי... אבל אני ידעתי. לפני שדיברתי איתך בכלל, אני ידעתי,
שיום אחד תהיה שלי.
כן, זה מוזר, אני יודעת.
ואז, היית שלי, אבל לא באמת. היית פרפר, בעצם, אולי תרנגולת...
כל כך פחדת לתת לעצמך לאהוב, שזה הטריף אותי. אני כבר נכנעתי
מזמן.
וזה מוזר, כי אני ידעתי שיום אחד תהיה שלי, אז למה להתייאש?
והנה עכשיו, שאתה סוף-סוף שלי, אתה כל כך רחוק ממני. אני כל כך
רוצה לחבק אותך, לנשק אותך, לספר לך איך היה היום שלי... ואתה
תנשק לי את הבטן, ותלטף לי את השיער, ותקרא לי בשמות - חלקם
יפים, וחלקם יגרמו לי להרביץ לך...

אבל אתה לא פה, אתה כל כך רחוק ממני שאני משתגעת.
או אולי מתרגלת...
שונאת שאתה לא פה. הכי בא לי בעולם לשכב לידך, לטעום אותך,
להרגיש אותך. כל כך בא לי!
אבל אני כבר מתחילה לחזור לעצמי, מתחילה לאסוף את עצמי מהרצפה
ומכל הבאסה, ומפנימה שאתה פה לפעמים וזה מספיק טוב.
ושאין מה לעשות, וחייבים להמשיך לחיות, ושמרחק זה כלום
בעצם...
אז למה יש לי הרגשה מוזרה כל כך, שדווקא עכשיו אתה מפחד?
אני תמיד הייתי שלך! אני תמיד אהיה שלך!
מוזר.



(19.04.2007)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע לפני
שחותכים את
הוורידים -
פרוקופייב.




-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 18:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה