אני לא מצליחה לישון
יש בי המון המו המון
והגוף שלי קטן.
אני משתוקקת לשלווה
מחכה לה במדינה הכי פרועה
אני אוהבת בלגן.
אני סוגדת לחלום.
מאמינה שאוכל לקום מכל מקום
שרק אפול .
צילו של ראשי מכסה את כולי
ולא נותן לי מנוח.
תכתבי הוא זועק לי
אפילו שלילה ולא נוח.
אני שותקת כשצריך
מחייכת כשאסור
בולעת כל טיפת אמת
וכלום לא ברור.
מחליטה לשכוח
מכריחה עצמי לברוח
נכנעת אל מול הרגש, ומאושרת.
נספחת אחת לספר עבה
עכשיו זה לא טיוטה
והרומן הוא לא מקרה.
עכשיו אני נושמת אוויר של עכשיו.
אלחוש.
רגע שנפטר.
רגש שנותר ערום.. ללא הכוונה.
לעולם לא אפגע, תמיד אטעה.
והרומן שלי עם עצמי גם הוא לא מקרה. |
