|
לגמי לרויה משמחת-חיי
אני איני אלא עבדך הנרצע
בדחק וקשי תקצי לי חיוך
כמו נעליך, אני רק מצע
מידי תחמקי כנחש מבעת
אשליות מתנפצות ואני עוד תלוי
אלחש מלות אהבה ואשק - -
תמורת עוד מבט
אדיש וכבוי
הפסיקי כליל לבטא רגשות
הפכיני כלי לפרקן של הרגל
אני אאגר, אבלע ואשתק
כל זרע של זעם בתקף שולל
התעלמי ממלים שקטפתי רק לך
רמסי את כבודי המעוך זה מכבר
וכשכל מוצא-פי אחריך נכרך
בטלי אותו שוב
כמשא מיתר
מאכזבות רותחות צרוב-כויות ומותש
כל משפט חבה נעשה מאלץ
פעם רגש מתוק על ימיך חלש
היום - -
על קירך
מפחלץ |
|
|
העולם שלי מסתכם
כרגע במגדל
הקוביות שבנה
גדי ובחנה, שלא
יושבת ליד שרה,
אז ליד מי
לעזאזל היא כן
יושבת?!?!
ומיצדי שתעמוד
בכלל!!!
תלמידת קורס
פסיכומטרי, מועד
אפריל 2005 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.