תמר אלוני / בלילות |
עם יללות השועלים
אני קמה מהמיטה
אחרי יום שלם של שינה
ריקנות ממלאת את גופי,
עצב ממלא את נשמתי,
מחשבות רצות בראש
מה שצריך לעשות
זה רק לחשוש
ולנסות לעצור את הדמעות
לחתוך הרבה ועמוק
לראות איך הדם יורד
לא להגיד כלום,לשתוק
ואת שפיותי לאבד.
רק השקט נשאר
עוטף וחונק
רק הבדידות נשארה
דוקרת ושורטת
הכל בעצם נגמר
הסוף מוחק
לא נשארה מילה
רק-פוחדת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|