|
ילדה שרויה בין קירות ופחדים
במוחה קודחת זעקת המתים
גופה הוא קופסא של אבדות וקרעים
במחסן האימה של זיכרונות שחורים
אף יונה לא עפה אל מול החומה
השקט קורע את עורה מגופה
כבר תקופה ארוכה שלא חשה אהבה
בין גבעות השושן לא תצמיח פרחה
העפר הכבד מכסה את עורה
בין סדקי השפיות וחומה ארוכה
אבא אמר שיש עוד תקווה
עכשיו רק אני, כי אבא נורה |
|
|
לא כותב סלוגנים
חדשים, עד שאתם
לא מעלים את
הסלוגנים
הקודמים
שכתבתי!, מה זה
פה?, חוצפה!
צריך שניים
לטנגו!
ואני בכלל לא
יודע לרקוד!
להב בן-לאדן,
בחוג ריקודיי
עם, מתחיל עם
אמא של חבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.