אופליה קוביין / מערבית לשמש |
לק'
פתאום
הכל נהיה שקוף
היום
בכל פינה
יש עוד חייל חטוף
אך אני לא משנה
לא עושה דבר חשוב
רק יושבת וקוראת בבית קפה
חושבת על חלום
שחלמת עלי -
כתבת שהיה נעים, נפלא
וגם יפה
אך אולי
ביום אחד איום
ניפול לתהומות של שכחה גדולה
נמות, נכבה
ולעולם לא אראה אותך שוב
בינתיים, אתה ניבט אלי מכל מילה
אתה זורם אצלי בגוף
...
12/07/2006
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|