מר פרובקטור / במירוץ אחר הזמן... |
הוא שורק באוזניי ועובר
מנפץ חלומות וקובר
אנשים טובים באדמה.
ממקום משכבם לא יעורו
לא תיגע עוד ידי בידם.
והזמן מתעלם בעודי צועק
ומבקש, רק עוד שנייה אחת לצדם.
המתים כבר מתו.
אנחנו הצעירים, גיבורים.
הזמן עוד לא תקע בנו יתד
אנחנו יכולים לעקוף, מכשולים.
אנחנו רוכבים על גביו בפה פעור,
להוטים לקראת הרפתקאות.
ובה בעת אנחנו שוכחים,
ליהנות מהשניות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|