רוצה לצבוע את הקסם באפור,

צולל בשקט בלי לחשוש.

שומע את מזמור הכובים,

אורות שמחה נסתרים שעוזבים.



מישיר מבט לכל,

ואין דומה לו.

אדם, חלון, ציפור,

חיוך, קמיע.



אפלה פורסת את כנפיה חרש.

ועדיין על ידו שוכנת ידיעה.

מה שלא קרה - יקרה,

מה שרק התחיל - יכול לסגת,

ובינתיים אין סיבה לחשוב שרע.



מישיר מבט לכל,

ואין דומה לו,

אדם, חלון, ציפור,

חיוך, קמיע.