אותן המילים שאמרתי
כשבאתי אליך
מרובבת שינה,
גופי תדהמת הזיות
והן, כבדות היו
מתוך רטט פנימי
שלא הכרתיו
ורק הפחד תלוי בו.
מילים שואגות,
מילים שורטות
לחלץ נפשי מצל
אל נהר אהבה
שהצפת בי
בכיתי
בכי חסר פשר
מתוך כאב שאזל.
וצהוב היה השיר
נשר
מכורכם עבר
לרגליך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.