|
עת הלב מרגיש ברוח
שתיקה חורשת שדות אילמים
בכוחה היא מקפלת
שיירות כותבות מילים
וזה הכי רחוק
הדקות ספורות -
היא מוכנה ללכת
כר נושן נוצות מריח
ליטופי שקיעה בים
קצות גופה היא מאספת
כתמי השחר מסכמים |
|
|
המשפט הבא הוא
אמת.
גם המשפט הקודם
הוא אמת.
בכלל, אל תאמינו
לכל מה שאתם
קוראים בסלוגן.
זוזו לסטרי,
פרדוקס מהלך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.