|
את יושבת
על סף המיטה
אני נושם
נשימה ארוכה
בדיוק מה שלא ציפינו
קרה
המילים מתקשות כמו קרום
השקט ממיס
לתוך החלום,
בואי ונשקע
אם נילחם,
מישהו יפסיד
אני אוסף אותך אלי
וחורז סביב אישוניי
הביטי בעיני
השתיקה
מן הבדידות לא נירפא
בואי נשנה
ולא נשתנה
הכאב יחלוף |
|
|
ביום שלישי
שעבר,
עברתי ליד סניף
של קפולסקי.
פתאום בא לי
גלידה ספישל.
זוכר גלידה
ספישל?
אז נכנסתי
והזמנתי, ולא
היה.
אז אכלתי איזה
מרק יפאני עם
חתיכות של דג
מת צפות בפנים.
יעקב פופק,
זיכרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.