אם לחשוב על זה לעומק,
אולי זה לא לגמרי נורא
אך בחיפושי אחר משמעות
איבדתי את הדרך חזרה
מה שנשמר אני שומר
ומפחד להתרוקן מכל דיעה
להתחיל לדבר כמו אף אחד
וכמו אף אחד להשמע,
להראות כמו אף אחד,
או לא להראות, להיבלע, בשום דבר
ניקר בי הדבר בי משהו קר
האותיות כבר בקושי שזורמות לי
והמנגינות בזמן עבר קצת יבשות
והנשימות
קצת כמו בזבוז של זמן מרגישות
בתוך כמויות גדולות של כלום...
אולי בחיפושי אחר משמעות
איבדתי את הדרך חזרה
ונשארתי תלוי בין רצפה, לתהום
ואולי... אין לי בה צורך,
אין לי צורך בחלום