|
חול
חודר לעיניים עצומות
מסתנן אל תוך שפתיים חשוקות
מכסה בשכבות של זמן
כלום שבתוכי.
רוח
מתדפקת על נבכי
לבי החלולים, מהדהדת
מפזרת גרגרים
בכלום שבתוכי.
אדם
מכונס בתוך עצמו
סערות עזות של חול ורוח
פורעות את שיערו
והוא שם. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, אבל מה אני
אגיד לך, אין
עבודה המביישת
את בעליה, לא
ככה?
אפרוח ורוד,
שמח בחלקו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.