צופה מלמעלה,
מולי, ים ואופק.
מטעי בננות סבוכים.
כביש חשוך, שעה מאוחרת
כולם כבר ישנים.
מאחוריי סורגים,
לטוב ולרע
מלמעלה או מתחת
אינם חוסמים,
אך לא משאירים פתח
לבריחה.
הלילה, יורד, כבד
אני כמעט שנרדמת
מנסה להחזיק את עיניי
מחכה עוד שעה, ועוד אחת
ועוד מעט אלך לי לחלום...
יש סביבה מוזרה
נעימה או עויינת
מחכה לי בבוקר, באור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.