סיון אנומי / הלילה הזה |
בוכה.
אח אתיופי מגיע לבדוק מה קרה.
אני בסדר, פולטת.
הדמעות אומרות אחרת.
ובראש "אלוהים, אני פוחדת למות".
מעשנת סיגריה שנתנה לי הפסיכיאטרית התורנית.
וממסגרת את הרגע, בעדינות.
שלא אשכח את הלילה הזה לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|