אימי הלבישה אותי בכיפה אדומה
כדי למשוך את תשומת לב השוורים
הזועמים, המזיעים, המיוחמים
והפצירה בי ללכת אל בית סבתא
הביאי לה דברי מאפה כדי שתחלים
ואל תדברי עם זרים, השביעה אותי
מהרי אליה, שילחה אותי מעל פניה
ואת הדלת חתמה עם מסמרים חלודים
אני את דרכי עשיתי אל מאורת הזאבים
משננת את מילותיה כדי לשכוח אותן
כדי לבגוד בכל מה שלימדה אותי
אני הלכתי אל גוב האריות בעקבות צללי
שאינו כלל וכלל דומה לצל אימי
אני העתקתי את דרכי מהשכחה
אני טוויתי את גורלי למרות שהיה כבר
צרוב עמוק בתוך עורי, בתוך התודעה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.