מכים, שונאים,רוצחים ומשפילים,
דופקים אותך ואז תמימות לובשים.
מוכרים שקרים גסים ומתוקים,
בכל הצורות והמינים
האמת שאין אמת וכל מה שתגידו
כבר לא עובד עליי...

כי אין אחד שלא חושב רק על עצמו
אז גם אני אחשוב רק על עצמי, הלילה...

אנשים צבועים בצבע מזויף ומתנשא.
כולם מחייכים חיוך קבוע כמעט מובנה
כי כבר לחיות פה אי אפשר והיושר במאסר
אני נופל חזק על הפנים, כולם עוד "מחייכים"?
 אני טועם עכשיו את "טעם החיים", ובא לי להקיא...

ואז גם את לבשת רכות מסממת,
וזממת בשקט מזימת פלאים
להשתלט לי על החיים,    
במין, חיוך סטרילי ואסופת שקרים...

אבל גם את כמו כולם, אוהבת רק את עצמך
אז גם אני אוהב רק את עצמי, הלילה...

אנשים צבועים בצבע מזויף ומתנשא
כולם מחייכים חיוך קבוע כמעט מובנה
כי כבר לחיות פה אי אפשר, והיושר במאסר
אני נופל חזק על הפנים, כולם עוד "מחייכים"?
אני טועם עכשיו את "טעם החיים" ובא לי להקיא...

עכשיו שהעיר הוצפה בצביעות,
ושקר "מפאר" את אורה.
והזיוף המתקלף כבר עלה על גדותיו,
והאמת התאבדה
מחפש פינה אחת של אמת,
לשים בה את ראשי
לא אמת גרנדיוזית, סתם אמת פשוטה ,
שתכה ברכות בנפשי...

ואז אחזור לנשום ואוכל גם לדבר
הטירוף יזדקן והאהבה לא תשקר
ואז נוכל לחיות פה גם מחר, והלב יהיה העיקר
אבל זה לעולם פה לא יקרה, אני ודאי הוזה
בארץ הפלאות שלנו, כולנו זאבים,
טורפים אחד את השני... ובא לי להקיא...