לקח לי הרבה זמן להבין
שאני ואת זה לא ילך
כל תא במוחי התקשה להפנים
שנתפס המושב היחיד בליבך

אחרי לא מעט דפיקות בראש
אחרי שכנועים, עידודים והמלצות
אמרתי די!
צריך לעשות...!
הגיע הזמן להוציא אותך
מהחדר הריק והשומם בליבי
שאליו הוכרחת להיכנס... זאת אשמתי

יש אומרים שזה הכל מזויף
שאותך האמיתית אני לא באמת מכיר
משעממת, אדישה...
אומרים שכל מה שהרגשתי עד עכשיו
היה כלפיי יופייך... אמת!
הייתי אסיר
בתוך כלא שעשה אותך מודל
את מעל כל האחרות... שקר!


נכון שזה ייקח לי לא מעט זמן
ואבהה בפנייך פה ושם
אבל כבר עברתי את נקודת הקיצון
ועכשיו המגמה היא ירידה,
מהאשליה שהביאה דיכאון
ששרפה חצי שנה! איזה אסון!

נשבע... אמצא מישהי יותר יפה ממך
עם שיער יותר ארוך,
עם עיניים, אוזניים ושפתיים...
אחפש בכל העיר אם אצטרך!
ואם יום אחד יתפנה אצלך מושב
ותזכרי שחיפשתי כיסא... ותבואי
אצחק חזק ואפנה לך גב
ואגיד:
"מצאתי מכסה אחר לסיר,
היה נעים כמעט להכיר"