יהושע רוזנברג / פעם היה אביב |
יורד גשם, אהובתי,
רחוקה יפה שלי,
העצים מתנועעים בגיל
דמעות שמחה נושרות מבדיהם
ואני יושב ליד חלונך העזוב
וכמה למבטך החי
לחיוכך הטוב.
עננים כבדים מכסים את השקיעה
ואני מתעטף בזיכרונות
עוד מעט ילכו הציפורים לישון
ושנתי תידד מעיניי
הגשם עצוב כל כך
אולי תוריד גם עיני דמעה
פעם היה אביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|