כל פעם שאני נזכר בה חיוך עולה על שפתי,
הייתי אז בן 16,ילד שחיי את כל חייו במאה שערים.
לא יצאתי מעולם מן העיר - את רוב חיי ביליתי בישיבה
קיבלנו הזמנה לחתונה של בת דודה שלי, הבת של אחות של אבא.
אבא לא רוצה ללכת "מוקצה, אין הפרדה",
אמא חשבה עלי "עמוס, הוא מעולם לא יצא מירושלים או הכיר את בני
דודיו, לפחות כך יצאו כולם".
אבא היה עקשן מאוד אבל אמא אפילו יותר - בסוף הוא השתכנע.
בחתונה ישבנו בשולחן מבודד - אמא, אבא, חמשת אחי ואני.
מעולם לא ראיתי כל כך הרבה בנות וכאן ראיתי את רובן חצי
עירומות
"מוקצה, ככה יוצאים כיום, אין בושה להורים" אמא שלי אמרה
והנהנה בראשה.
בשולחן מולי ישבה בחורה צעירה אולי שנתיים יותר מבוגרת ממני
לעומת שאר הבנות היא הייתה נראית "צנועה" לדברי אימי,
ידעתי שאסור לי להסתכל עליה אבל עיני עקבו אחריה בלי רצוני
היא הייתה שכנה של הדודים, הגיעה עם הוריה,
היא לחצה את ידו של אבא ונשקה לאמא, אלי היא רק חייכה
"סהרה, מה שלומך יקירה?" אמרה אמא בצביעות
סהרה... השם הזה נחקק בראשי.


ביום למחרת אבא החליט שנישאר עוד יום כדי שאכיר את העיר הגדולה
אם אני כבר כאן,
הוא הטיל את ה"עבודה" על מתן
הוא לקח אותי לטייל, להרגיש חופשי אבל כל היום חשבתי על השם
שלה "סהרה".
ביום למחרת חזרנו הביתה,
שוב לאותה השגרה של ישיבה ובית.
חודש עבר והיא עדיין לא יצאה מראשי
ידעתי שזה אומר שאני אראה אותה שוב ולא טעיתי - הזמינו אותנו
שוב,
אבי הסכים שאבוא ללא מאמץ
ידע שאני כבר הייתי שם ואני "מחוסן" כמו שאמר משום שלא
התפתיתי.
זו הייתה ארוחת ערב לכבוד אירוע נוסף - לא ממש עניין אותי.
ראיתי אותה שוב שם, היא לבשה שמלה לבנה, שנשמטה על גופה בצורה
מושלמת.
לא הכרתי את ההרגשה הזו בעבר, של רצון לגעת במישהי, ללטף אותה
הימים כך עברו והיא לא יצאה מראשי
יום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע עד שנשלמה לה שנה
יום הולדתי הגיע
ארזתי חפצים ואמרתי להורי שאני נוסע למחנה
האמת הייתה שנסעתי אליה
עליתי על אוטובוס וירדתי בתל אביב
הכבישים, המכוניות, הרעש, ההמולה הכל התערבב ביחד עם הפחד שלא
אמצא אותה
הלכתי אל בית דודי, הנהג היה אדיב ולקח אותי לשם
כשהגעתי דפקתי על דלת בית הוריה - "היא עזבה, היא גרה בדרום תל
אביב - הכפר האחרון בתל אביב"
לא ידעתי היכן מדובר, התבלבלתי. באותו לילה ישנתי על ספסל לא
האמנתי שדבר כזה יקרה
בבוקר למחרת גזרתי את הפאות
זה היה המעשה הקיצוני ביותר שעשיתי בחיי אך רציתי להשתלב - לא
רציתי לחזור לישיבה
עליתי על טרמפים, מוניות ואוטובוסים
עשיתי הכל כדי למצוא אותה,עד אותו ערב הייתי כבר מול דלת ביתה
היא גרה בכפר קטן ומוזר, בתוך כל ההמולה היה שער בכניסה
הייתה לה בקתת עץ כמו לרוב היושבים שם ומרפסת ענקית עם מזרונים
וכל מיני חפצים ערביים
היא לא זיהתה אותי בהתחלה, נאלצתי להזכיר לה
היא לא שאלה הרבה שאלות והתייחסה אלי כאל בן בית
נתנה לי להתקלח, הכינה לי לאכול אפילו מצאה לי בגד שאוכל
ללבוש
בלילה לא ידעתי מה אעשה - מעולם לא הייתי עם אישה לבד
הייתי המום מהפתיחות שלה- דיברנו על הכל, צחקנו, שתינו אפילו -
מעשה שכל חיי לא עשיתי.
לא רציתי שיגיע הזמן שנצטרך לישון, היא ידעה שאני דתי ופרסה
שמיכה על הרצפה, ושק שינה
"אני אשן שם" היא אמרה, התעקשתי שלא וכך היה.
בבוקר למחרת הרגשתי כבר שונה, הרגשתי קצת מחולל וקצת שקרן
אבל שוב חזרה ההרגשה ההיא שרציתי רק אותה
היא יצאה לעבודה "לא אחזור מאוחר" הבטיחה וקיימה
הכנתי לה ארוחת ערב - מה שהיה כתוב על השקית
היא נכנסה להתקלח ויצאה רק עם מגבת לגופה, עצמתי את עיני והיא
צחקה. כשפתחתי אותן היא הייתה עירומה
היא באה אל כיווני ויכולתי להריח את גופה, מעולם לא הייתי כל
כך קרוב אל אישה
שיערה הארוך השתפל על גבה, היא הרימה את ראשי כדי להסתכל על
פני
מעולם לא התביישתי כל כך
היא העמידה אותי "אל תתבייש, לא סתם עזבת את הכל"
הרגשתי שהיא יודעת בדיוק מה אני מרגיש. היא פשטה את בגדי - לא
יכולתי לנשום
עמדתי ערום מולה, היא ליטפה את ידי ולקחה אותי אל המקלחת
הייתי המום גופי נגע בגופה, המים ליטפו אותנו והיא אותי
היא הסתכלה בעיני ואמרה לי "אל תפחד, מותר לך לגעת"
ליטפתי אותה, את פניה, ידיה, בטנה ושדיה
לא ידעתי היכן לקבור את עצמי כאשר היא החלה לנשוק לשפתי
היא משכה אותי החוצה אל החדר הקר
החלונות היו פתוחים, פחדתי שאראה עיני זר
היא הושיבה אותי על המיטה ופיסקה את רגלי
היא התקרבה אלי, עמדה קרוב כל כך
יכולתי להרגיש ולהריח כמו שלא הרגשתי כל חיי
היא השכיבה אותי על המיטה
הדליקה נר ועוד נר
"תירגע"
לא ידעתי מה יהיה שם, מה קרה ומה יקרה
היא ליטפה את איברי, צמרמורת עברה לה במורד גבי
היא נשכבה לידי, נשקה לגופי רציתי גם אך הייתי משותק
היא רכנה עלי בפיסוק משגע
לא ידעתי מה היא עושה אך לא רציתי שהיא תפסיק
היא אחזה באיברי והכניסהו אליה
יכולתי להרגיש בחום גופה באותה השנייה
מעולם לא חשתי את אותה הרגשה מדהימה
היא שמה את ידי על מותניה
בהתחלה לא הבנתי ואז התחושה חזרה
היא עלה וירדה על איברי וגופה ותנוענע
היא ליטפה את חזי
התקרבה לשפתי ונשקה לי
אחזה ברגלי עם רגליה והתהפכנו שנינו
היא אמרה לי להירגע וליהנות
לעשות מה שאני מרגיש
ועשיתי כמוה
ראיתי אותה מתנועעת תחתי לא יכולתי להסיר את עיני
ההרגשה המדהימה שהיא נתנה לי באותו הרגע
הבנתי את המעשה - ידעתי שכעת איני טהור עוד
ליטפתי את פניה, נשקתי לשפתיה
תשוקתי גברה אליה בכל רגע נתון
הרגשתי שאני מאבד כל קשר אל המציאות
הרגשתי מוזר, רציתי להפסיק
אך היא לא נתנה לי, נעלה אותי בעזרת רגליה
"בקרוב זה נגמר, אתה תהנה עוד יותר"
לא הפסקתי אך הקשתי יותר
היא קראה שם בשמי בקולי קולות, נשימותיה ונשימותיי התערבבו שם
יחדיו
הרגשתי שונה, חום נוסף הצטרף
היא חייכה אלי
נהניתי יותר.