|
הדקות האלה
השוקעות בהרהורים
הנושאות בסליהן
את חדוות הציפייה -
לרצון ולויתור
ואת אי הידיעה.
הרגעים הללו
אסופי הזיכרונות
בעיניי הרוח,
בעיניי שלי -
את צדודית מבטו,
את הלמת הלב
ומרחב שתיקתו.
השעות ההן
המדלגות בין טיפות
סימני השאלה
היפות ההן
אשר נשבעתי לאהוב.
אשר ידעתי להוות
ברחשיי ההתחלה
כא' ניסן תשס"ז |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.