אנחנו הילדים של קיץ שנת 82'.
לא הריתם אותנו כשהסתיימה המלחמה.
המלחמה הרי מעולם לא הסתיימה.
אבל אתם התעייפתם
ואמרתם - נבטיח יונה, עלה של זית
לא לנו הבטחתם
לעצמכם, הלנצח תחיו על חרבנו.

אנחנו הילדים של קיץ שנת 82'.
גם אנחנו יודעים, כן גם אנחנו.
לעשות אהבה - כך אתם אומרים
לאהוב? לא לימדתם אותנו
אבל לעשות - כמו לתפעל.
גם אנחנו עם הנשק קסדה על הראש,
גם אנחנו הורגים, גם אנחנו יודעים להרוג
ואתם תצקצקו בלשונכם באדישות נסוכה
בשם הנורמליות.

אנחנו הילדים של קיץ 05'
הבטחות - כך אמרתם -
הבטחות צריך לקיים. אז
קיימנו. בידינו קיימנו את הבטחתכם
עקרנו יונה, עלה של זית.
ולכן לא נדרוש!
ולכן לא נאיים.
אם דרוש לכם כח - כך אמרנו - ניתן.
הבטחות צריך לקיים.

אנחנו הילדים של קיץ שנת 06'.
אותנו שלחתם בשם הנוחיות
להוכיח - כי חזון האומה עוד יתגשם
מגבעות אביבים ומלכיה
יצאנו לילה לילה
את מצפן הכיוון החלפנו
ב-G.P.S שיורה את מיקומינו
מוכנים היינו לתת הכל.
אבל אתם - הילדים של סתיו 73'
של קיץ 82', של ההפרות והמעצרים
והעקירות.
אתם הבטחתם יונה - לא אנחנו
ואת עלה הזית זנחתם אחור.
די לנו - כך אמרתם - ביונים שיפרחו
אין צורך עוד בדם ואש ואדמה ותמרות עשן.
עד מתי יוני 82' עד מתי?