לראות היום מה שהיה כה נורא
ובין כל הטקסים והרצאות של כאב
עדיין זוכר כמה שאותך אני אוהב
נסעתי בסתיו, לארץ רחוקה
שאז רובה אדישה והייתה בה זוועה
ובמרחק זמנים של יותר משבוע
אלייך הולך וגובר הגעגוע
בארץ קרה, לומד ומתבגר
פה רחוק, הכל אני זוכר
ובין זיכרון להפנמה
רוצה לחזור אלייך לחום ואהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|