הקור המקפיא שחודר לעצמותיי
גורם לי להעריך מחדש את חיי
צועד בשבילים שבהם המוות שלט
בשבילים שאף אחד לא נמלט, כמעט
ואיך אפשר להיות כה אכזרי
ואיך כך ניתן להיות לא אנושי
ואיך יבשת שלמה נגררה לקרירות
ואיך עמים שלמים איבדו השפיות
הקור המקפיא שהגוף אינו מכיר
את השבח לחיים הנני מוקיר
ולא אתן להכחיש ולא אתן לשכוח
שישה מיליון, כל שיכלו רק לצרוח
ואיך אפשר כך להתעלם ולא לעזור
ואיך אפשר כל כך להסתיר את האור
ואיך יהיה בעתיד הזיכרון לעולם
שוב ישכחו וישאירו אי שם?
שיר זה אומנם נכתב ביום השואה האחרון אך נכתב מתוך המטענים
האישיים והזיכרונות שנשארו אתי מאז מסע פולין בנובמבר 2006. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.