[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הקור המקפיא שחודר לעצמותיי
גורם לי להעריך מחדש את חיי
צועד בשבילים שבהם המוות שלט
בשבילים שאף אחד לא נמלט, כמעט

ואיך אפשר להיות כה אכזרי
ואיך כך ניתן להיות לא אנושי
ואיך יבשת שלמה נגררה לקרירות
ואיך עמים שלמים איבדו השפיות

הקור המקפיא שהגוף אינו מכיר
את השבח לחיים הנני מוקיר
ולא אתן להכחיש ולא אתן לשכוח
שישה מיליון, כל שיכלו רק לצרוח

ואיך אפשר כך להתעלם ולא לעזור
ואיך אפשר כל כך להסתיר את האור
ואיך יהיה בעתיד הזיכרון לעולם
שוב ישכחו וישאירו אי שם?




שיר זה אומנם נכתב ביום השואה האחרון אך נכתב מתוך המטענים
האישיים והזיכרונות שנשארו אתי מאז מסע פולין בנובמבר 2006.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחותי היא לא
זונה מופקרת!
היא סתם
מופקרת!

חרגול עומד על
קוצו של יוד
עמידת ידיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/07 0:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי אי.טי. כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה