ענבל בן חיון / אש |
שלהבת האש
תמלאי לילותיי באורות מרצדים
עת ממך לסור אבקש
תעתועייך חזיון עיני מרקידים
ואני זה מכבר
בעקבותייך דולקת
סנה אחר סנה אלחך בשקיקה
הו אש יקרה
הניחני לשבת
פן אכלה
והארץ ריקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|