|
ואיך אדע כי
את איתי
עד עת יבוא
עליי עיתי
וקונמי עוד
בליבי
כי לא אצא
מדעתי.
אסירה שכם
מפאה
אנצור צלעי
מהדרה
חניך ארוק עד
סוב היום
נטשת אותי בתוך
חלום.
לא שעת דודים
הנה עתה
אקוב שנתי
ביום איבה
ובטח לא אשים
בהון
עתה אסוף מבלי
שאון. |
|
|
כשיוסי היה בן
חמש הוא שלח את
הסלוגן הראשון
בתקווה שיפורסם,
בינתיים עברו
כבר עשרים שנה
וכלום, לא חבל?
אמא של יוסי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.