[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברוש כהן
/
צפירה

כל שנה, כל שנה,
אני חושבת על אותו דבר בעת הצפירה.

ודווקא השנה לא.
דווקא השנה הכל היה אחרת.
כבר לא הרכנתי ראש כמו תמיד,
כבר לא הרצתי את תמונות השואה במוחי,
וכבר לא רציתי לבכות, ועצרתי את דמעותיי.

השנה חשבתי על עצמי.
על מה שעבר עלי השנה בגלל השואה.
השנה בחנתי את עצמי,
מה דעתי האמיתית על מה שקרה.

ורק השנה, זו הפעם הראשונה,
שבה הרגשתי בוגרת מכולם.
ורק השנה, הרגשתי שונה,
כמו כבר עברתי את זה.

וזו הפעם היחידה בה לעגתי,
לא על השואה חלילה וחס.
על האנשים -
על אלו שלא יודעים מה באמת קרה,
על האנשים שמנסים להיות עצובים בכוח,
על אלו המנסים להיראות אכפתיים,
על אלו ש"משחקים אותה", יודעים הכל,
וכעסתי. כעסתי על אלו שלא לקחו זאת ברצינות.

רק השנה, לא חשבתי על השואה,
ולא חשבתי על הניצולים.
רק השנה חשבתי על עצמי,
על מה השואה עשתה לי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקשר לסלוגן
הקודם:
אלוהים לא אמר
את זה בדיוק
במילים האלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/07 10:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוש כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה