על בד חלק התחלנו,
אני ואת לבד ציירנו.
ציירנו עצים,
בית, ילדים וכלבים.

את הוספת כמה כתמים,
בצבעים אדומים ושחורים
ואני כיסיתי אותם בדשא ועננים.

את הציור מסגרנו,
"נמשיך מחר" אמרנו.
אצלי הציור נשאר,
בחוץ, חשוך וקר.

מישהי אחרת הגיעה,
את הציור הוציאה החוצה,
זרקה את הצבעים,
רצתה שנצייר בפחמים.

אני לציור שלנו מתגעגע,
רוצה להמשיך לצייר על הבד
ולא להשאיר אותו בחוץ לבד,
להירטב מדמעות השמיים,
לטבוע בזיכרון המים.

ציור חדש התחלתי,
נקודות וורודות ופרחים,
על רקע שחור ציירתי,
עם כתמים אפורים של גשמים,
לא רוצה שימות בדמיון,
שישכב שנים בתוך השיממון.