ישות נצחית / טיול ירח |
בדרכים של הלילה
עיני נעצמות מעצמן
בחזית צללית הברושים
הקור הגדול הזה לא יודע מרפא
אוחז את קליפות מעילי בלחות עדינה
זורע בעול את המילים מלשדי
ידי נאכלות בתחושה הנוראה הזאת
רועדות את אדוות הצער מחושי
וזהו רק משק אור כוכבים
לפעמים הוא קר לעתים שורף
האבנים הללו חדשות למדי
רוב הזמן שרדו הן את החושך הגדול
כעת הן שחוקות רהב וצהבת כוכבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|