בערוב ימיי היית לצידי...

כמלאך השומר את מעלי מרחפת
מפיגה סערות נפשי הנטרפת
משענת קב לרגלי שעייפו מדשדוש במקום
בין נפתולי הרגש ועומק התהום.
הלב הומה מגודש הדעת
כי באשר אשלח ידי תהה היא מגעת
ברוך גופך ובנועם פניך
בלב תומך ובחומן של עיניך.

גם אם מערבה אפנה - את תהיי לי הים
מזרחה - קרן שמש מפזזת ביום חם
בצפון את סופת שלגים קסומה
ונגבה - נווה מדבר מרווה כל צמא

ובערוב ימיי נטיתי ליפול
כצמח צמא מט הוא לנבול
ואת השקיתני בנועם דיבורך המלטף
עד ייעור ראשי וישוב להזדקף.

כי בערוב ימיי היית לצידי.

16/4/2007