אנחנו על השולחן,
הוא חותך את האוויר עם נשימות קצביות.
הוא מנשק בעדינות,
נוגע-לא נוגע בעור החשוף.
גורם לכל עצב בגוף להעביר מסרים למוח האפרורי.
עוד אנחה אחת,
והכל נגמר.
הוא מניח את ראשו עליי.
מתנשם ומתנשף,
כמו חייל שכמעט פיספס את האוטובוס.
כיהכלבמילאמתפרק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.