תמיד אני מוקפת אנשים
אף פעם לא בלי אף אחד
אז איך זה שרוב הזמן
אני מרגישה כ"כ לבד?
אבל אז, דווקא אז
ברגע הקשה של שבירה
זה מגיע לפתע ומפיג
את כל מה שעושה לי רע
זה הדבר היחיד
שיכול לי בעצם לעזור
בקלות את הכל,
אבל הכל לעבור
בכל מקום בו נמצאת
זה אותי רודף
מחפשת, ללא הצלחה
זה ממש מתחיל לעייף
ולפתע, שם, בהסתר
בלי שאף אחד יראה
יש משהו מוזר
כנראה זה שוב קורה
זה מתחיל בקטן
ואז זה גדל אט אט
רואים שזה מהלב
למרות שלא רואים כמעט
ואני מחייכת לעצמי
כי זה הדבר שעושה לי טוב
זה תמיד מה שמעודד,
להרגיש את החיוך שלך קרוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.