כל פעם לפני הופעה,
רגע לפני שאני עולה על הבמה.
עובר בי רעד קטן בגוף.
והלחץ מתחלף בהתרגשות.
אני יוצאת לרקוד מול אלפי אנשים
בנעלי עקב ושמלה מנצנצת
מפזזת את הסמבה הבוערת והרומבה הלוהטת.
וכל גופי רוטט בהתרגשות
כל תנועה עד סופה למצות.
גופי מצייר תמונה, לפעמים על אהבה,
לפעמים על תשוקה.
התשוקה שבוערת בתוכי לעלות על הבמה.

המנגינה סוחפת את נשמתי
לרקוד עם כל הרגש שבלבי.
להרים עיניי אל הקהל, שימלא את החלל.
החלל שנותר בי מאז שנלקחת מחיי.
בכל סיבוב מרימה את מבטי לשמים אולי אזכה שוב לחיוך.
מותחת את ידיי אליך אולי אצליח לגעת בזרועותיך.

רוקדת, לפעמים מתרגשת לפעמים אף בלחץ.
מסתובבת סביב על הבמה,
אולי כך אעלם, ואהיה שוב אתך.


16.04.07

מתגעגעת...