הן לא הבטנו בענן
ובשדרות של שקט לא הילכנו
הן לא הותשנו נכספים לבוא שקיעה
והמלים בפינו לא לעו

הן לא שבעתי מעולם
בחסרונך לא חשתי געגוע
ועת הלכת עם אחר כלל לא קינאתי
ופרפרים לא לשו בבטני

פזמון: הן נחירייך לא חמדו
ריחות גופי
מגע אישי
ולא כופפת את גאון צמרתך
לא לא
לא לא

הן לא נשמט ראש על כתף
ולא שוחחנו באצבעותינו
הלב לא עט לבלוש
לפשר העצבות
יד לא הניחה אות להזדהות

פזמון: הן נחירייך לא חמדו...

הן לא פיצחת קוד גופי
ובדבריך לא מספיק נזהרת
ועת שטחתי אמיתות זיק לא נצץ
ובלילות כשני זרים ישנו