מהר מהר לקחת נשימה,
לעזאזל שוב הרגל נרדמה.
ואיך אתקדם אם אינני מוכנה?
מה אני בכלל מבינה...
צריך לחשוב ולא להלחץ,
נורא דחוף עכשיו לא להתעלף.
ללמוד להתבטא מבלי להתבלבל,
נורא קשה לי מבלי להתבלבל.
כותבת שירים כמו מכונה,
ומהבוקר אני רק בוכה.
ולא יודעת מה הערב השתנה?
למה אני לא רגועה?!
מביטה בעצמי וכבר בקושי מזהה,
פעם הייתי כל כך שונה.
פעם בלחיים סמוקות והילה משונה,
הייתי חזקה.
15.4.2007. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.