1.


ידיים קמח
גבישי מסס
מה יכולה הייתי לבקש:
לב שכל המכיל אותו
הופך גץ


קרח מוצק מזה לא תמצא
נקישת זכוכיות תטאטא את סדקי הפנים
וכשתבחין בם: לא תדע אם הבחנת
בי או במישהי שתווי פניה
הם גזל;
הנוסחא הפשוטה
תעכב אותך בשובלי המים
אם תשיר מהמקום הנכון
את שירת הברווז המדויקת מעקב
אדע בבטחה, ללא גישוש מקדים



2.

הסבון הפך שקט בידיים אלו
לא מסוגל כבר לשחק תופסת
הציפורניים שלי מחודדות מספיק
כטלף של חיה כה גדולה
שלא מצאו לה בית,
לי יש בית והוא עמום ובוער מקור
השמיכות הן כמתלה של אהל המדבר
הכרית כצופן גלוי שאתה שומר בסוד
אולי כי לא הייתה לך פיית שיניים
זה בוודאי המצב:
מאמהות לא לומדים אהבת-תפוח
זה בוודאי המצב
כשם שאני לא מצליחה להניח
אצבעות אלא רק ידיים
אתה לא מסוגל לבער בארות
לשניים
(רק שניים)



3.

הנפש שלי היא מפה אירופאית:
צצים ממנה הולכי רגל
בתי מלון זרים
ללא פרצוף, היא לא זוכרת
היא לא בית, אנשים נמלטים אליה
אך לא ממנה: אתה חייב להבין זאת
הם לוקחים את הפרחים
כשהצוף עוד מתוק ולועסים אותם
זה תהליך שאינו מפסיק, בגעייתם
הם משאירים את הקוצים מחודדים
ואתה, הנוסע המתמיד
זה לא יספק אותך
אף-פעם

4.

אני לא מפה. את הכתלים
עדיין מצליחה לחוש,
להניק דובים מלוטשי-עיניים
לאחוז אותם כשהם צריכים להאחז:
אך לא פעם הם אינם אוחזים בי